החלטה בתיק בש"א 163163/08

1.         בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין  עפ"י תקנה 101 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א").

2.         התביעה  שבפני הוגשה ע"י התובעים (להלן: "המשיבים") כנגד הנתבע (להלן: "המבקש"), בעקבות פסה"ד שניתן ביום 29.7.04 במסגרת ה.פ 225/02 בביהמ"ש המחוזי בת"א -יפו ע"י כב' הש' ע' ברון, בו נקבע כי הסכם המכר שנכרת בין המבקש למשיבים  תקף והודעת הביטול ניתנה שלא כדין.

            התובעים מבקשים בתביעה דנן "לקבל מאת הנתבע את סכומי הכסף הנדרשים להסרת       השעבודים ולהעברת המקרקעים על שמם, וכן פיצויים על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה            מהפרת ההסכם". (ראה עמ' 1 ו- 2 לכתב התביעה).

3.         המבקש טוען כי במסגרת פסה"ד שניתן בה.פ 225/02 נשללה באופן מפורש מהמשיבים         הזכות לאכיפת ההסכם וכי בתביעה דנן, המשיבים למעשה מנסים לעקוף את פסה"ד ולתבוע סעד של אכיפת ההסכם. 

4.         מנגד, המשיבים טוענים כי ביהמ"ש קבע בה.פ 225/02 כי ההסכם תקף ומעמדם של             המשיבים כרוכשים לפי ההסכם, מבטיח את זכויותיהם הקנייניות. הטיפול           בהסרת             השעבודים אכן הוטל על המשיבים, אך הותר להם במפורש לתבוע את נזקיהם.   

5.         בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי משקבע ביהמ"ש כי ההסכם אינו אכיף, הרי         שממילא אין לחייב את המבקש לשלם את הכספים הנדרשים לאכיפתו והם אינם בגדר     נזק. 

6.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות         מהנימוקים כדלקמן:

א)         בה.פ 225/02 נקבע מפורשות ע"י כב' הש' ע' ברון כי:

"נוכח כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי התמורה שולמה במלואה למשיב ולא הוחזרה       על ידו, כולה או חלקה.

אשר על כן, ניתן בזה צו הצהרתי לפיו חוזה המכר תקף ואילו הודעת הביטול ניתנה שלא כדין.

נוכח "השעבודים" הרבים על המקרקעין, לא ראיתי להוסיף וליתן במסגרת פסק דין זה צו המורה על אכיפת חוזה המכר לרבות הסרת השעבודים הללו, שכן צו כזה בנסיבות המקרה דורש מידה בלתי סבירה  של פיקוח  מטעם בית  המשפט  [סעיף 3

(3) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970]. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי בהסכמתם המפורשת של המבקשים לתשלום מלוא התמורה על ידם בטרם יוסרו השעבודים, מה גם שתשומת ליבם הופנתה מראש לסיכון הכרוך בכך, נטלו על עצמם סיכון מודע לקושי הכרוך באכיפת החוזה למקרה שהמשיב לא יעמוד בהתחייבויותיו.

במצב דברים זה, גם אין מקום למינוי כונס נכסים, במסגרת הנדונה, לצורך אכיפתו של חוזה המכר.

יוער, כי זה מכבר ניתנה למבקשים בהסכמה רשות לפיצול סעדים (ראו: החלטתי מיום 5/9/02)..."

ב)         בבקשה לפיצול סעדים שהוגשה מטעם המשיבים במסגרת ה.פ 225/02 (בש"א 15444/02) נתבקש ביהמ"ש "ליתן למבקשים היתר לפיצול סעדיהם במסגרת תביעתם נגד המשיב בתיק ה.פ 225/02, באופן שיותר למבקשים לתבוע בנפרד פיצוי ו/או שפוי בגין כל      הנזקים             שנגרמו להם עקב הפרת הסכם המכר שנכרת בין הצדדים ביום 23.12.1999 (להלן- הסכם מכר), וכן תשלום כל הכספים הדרושים לצורך הוצאת כל האישורים והמסמכים אותם התחייב המשיב להמציא במסגרת הסכם המכר כדי לאפשר את רישום המקרקעין אותם רכשו המבקשים על פי הסכם המכר (להלן - המקרקעין) ע"ש   המבקשים בלשכת רישום המקרקעין, כשהמקרקעין נקיים מכל חוב, שעבוד, עיקול ו/או זכות צד ג' כלשהיא". (נספח א1 לתגובת המשיבים).

בהחלטת כב' הש' ברון מיום 5.9.02 נקבע כי "בהסכמת הצדדים, אני נעתרת לבקשה          לפיצול סעדים נשוא בש"א 15444/02". 

ג)          מעיון בכתב התביעה שבפני עולה כי במסגרת התביעה שבפני המשיבים תובעים את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת התחייבויות המבקש - חוב מס שבח, חובות מס רכוש, חוב מזונות שבגינו הוטל עיקול ועגמת נפש.

אין עסקינן בסעד של אכיפת חוזה כי אם בסעד שהוגדר במפורש בבקשה לפיצול סעדים      ככזה שניתן יהיה לתבוע אותו בנפרד.

7.         לסיכום :